יז. עוד על הכתיב חסר הניקוד

אם יבוא אדם לאסוף את כל מה שנכתב על הכתיב העברי המנוקד והבלתי מנוקד ואת כל ההצעות שהוצעו לתיקונו , ימלא כמה וכמה כרכים ולא יביע לסוף העניין . אף על פי כן תמהני על כך שיש דבר אחד אשר למרות חשיבותו כמעס ולא הוזכר בכל מבול הכתיבה הזה , והוא שאחת הצרות שהכתיב חסר הניקוד מביא עלינו היא ריבוי שגיאות כדיבור . קראתי פעם מאמר באחד המחבר הביע את צערו על העובדה העיתונים , ובו ש " ^ רי ממשלתנו וגדולי המדינה מרבים לבטא מילים שלא כהלכת בנאומיהם , ואומרים , למשל , " מטוסים " , במי ' כו קמוצה : אך הוסיף המחבר והזהיר שבל נגלה להס פגם זח , מפני שאם יגידו ' ימטוס > ם " , במ " ם שוואית כחוק , יגידו גם '' מסוקים / במ " ם שוואית שלא כחוק . אין צורך לומר שלו היו דוברי עברית רגילים לראות את סימן השווא ואת סימן הפתח בכל עת שהם קוראים מילים אלו ( מעין , [ massoqiim metosim היו בוודאי קולטים את המבטא התקין . דוגמה נוספת הצורה נראה הגויה היום בפי רוב העם תמיד בתנועה סופית , a הן בעבר הן בבינוני ; אילו הכתיב היה מבדיל באיוו דרך שהיא בין nir ' e ובין , nir ' a היה הדבר בא בנקל על תיקונו . ועוד , מכ > ר , מז « ק , ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית