מספר שנים לאחר סיומה של פרשת ההעפלה לארץ ישראל , שבצורתה המאורגנת וההמונית נמשכה 14 שנה ( , ( 1948 - 1934 ראה אור ספר השירים של נתן אלתרמן , עיר היונה . בספר זה מוקדשים יותר מעשרה שירים להעפלה . את התופעה ששמה " מחנות קפריסין" הגדיר אלתרמן בארבע מילים : " פרק שאין לו אח " . ניתן אפוא ללא ספק להכליל ולהגדיר את מפעל ההעפלה כולו כ " פרק שאין לו אח " . מן השירים עולה כי נושא ההעפלה בער בעצמותיו של המשורר אף שנים לאחר סיומה , והוא חזר להיבטיה השונים לא בגישתו הפובליציסטית מחורזת כמו ב " הטור השביעי " אלא בכתיבה לירית . בשיריו המאוחרים לא חשש להתמודד עם בעיות שבזמן אמת , בעת התרחשות המאורעות , לא ניתן היה לפרטן . למשל , היחסים בין המעפילים לבין עצמם ובינם לבין השליחים , בחורי הפלי " ם . בשיר " מראה חוף " מתארים שני הבתים הראשונים את הנחישות של העושים במלאכה : מחוף האיטלקים והיונים הלכו הא ֳניות . באפלה . חכה להן השבט העני . הציב צופיו על חוף . ערך כליו . חכה צופן סירה וחבלים וכלי לוחם עם כלי סבל . חכה . מהיר וקל קפיצה כאילים אך אל תכלית צמוד כעלוקה . הדברים כתובים , כך נראה , מידע אישי , תוך...
אל הספר