פרק שמיני: הכוח האמוציונאלי של אידיאל המשיח

זה מאה וחמישים שנה היהדות נמצאת בתהליך של איבוד החירות הזאת . הרי לכם המשבר האמיתי שלה . זה מאה וחמישים שנה , ובכל צורות קיומה - אף בציונות - היא רואה עצמה שרויה בימות המשיח . איש אינו שוטה כל כך לפסול את החוזים ההכרחיים והחוקיים שנחתמו בין היהודים לתקופה . אך האם מן הדין הוא להשליך עצמנו , בעצימת עיניים , אל תוך ההיסטוריה , לחפש בה הנחיות בלא שנהיה מסוגלים לעולם לאחוז בה שוב בנפש המתעלה מעל סיכוני הרגע ? סוגיית המשיחיות מלווה את הציונות מראשית דרכה , בקרב אוהדיה ומתנגדיה כאחד . בעיני רבים , נתפסת הציונות כמשיחיות חילונית הקורמת עור וגידים ונעשית בידי אדם . בעיני אחרים , הציונות היא היא התגלות החזון המשיחי של אחרית הימים . ואילו מתנגדיה יראו בה את ' משיחיות השקר ' ואת הסכנות הנלוות לכל תנועה משיחית . בפרק זה נבקש להכניס את החשיבה של לוינס על המשיחיות לתוך ההקשר הציוני . מה שמדריך את לוינס בשעה שהוא מעיין במושג המשיחיות הוא הפער שבין התמימות והילדותית של הדימוי המשיחי ובין המורכבות הפילוסופית שלו . ואכן , הדימוי היותר מוכר וידוע של המשיחיות נושא עמו משמעות תמימה וילדותית , על אודות אדם ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד