עד עתה עסקתי בפרק זה בהצגת תיאוריות נורמטיביות מרכזיות על מטרות החינוך הרצויות במדינה דמוקרטית והבאתי כמה דוגמאות מישראל . אולם חשוב לזכור שבמציאות מטרות מערכת החינוך נקבעות גם , ויש שיאמרו בעיקר , על פי שיקולים פוליטיים - על פי המטרות , הערכים והאינטרסים שקברניטי השלטון סבורים שמערכת החינוך צריכה לממש . אינטרסים , ערכים ומטרות אלה משתנים על פי הנסיבות הפוליטיות , החברתיות , הכלכליות והאידיאולוגיות ( Mathews . ( 1996 בחלק זה אבחן בקצרה כמה מטרות מרכזיות של מערכת החינוך הישראלית . מטבע הדברים לא אציג כאן בחינה היסטורית מקיפה ומפורטת של התפתחות מטרות מערכת החינוך הישראלית , אלא תיאור תמציתי המתמקד בעיקר בשתי תקופות מרכזיות שבהן התרחשו בה רפורמות אידיאולוגיות וחינוכיות משמעותיות , תוך התייחסות מפורטת יותר למתרחש בשנים האחרונות . בחינה של מטרות החינוך בשני צמתים מרכזיים בהיסטוריה של מערכת החינוך הישראלית מגלה כי החינוך לאוטונומיה ולאזרחות דמוקרטית או חינוך רב תרבותי לא הוגדרו כמטרות מנחות מרכזיות . בארבעת העשורים הראשונים לקיומה של המדינה הייתה מערכת החינוך משועבדת למימוש החזון הציוני - כי...
אל הספר