לאחר פירוט הגישות השונות באשר למטרות החינוך במדינה דמוקרטית , אני רוצה לבחון עתה בחינה ממוקדת יותר את החינוך לאזרחות במערכת החינוך הישראלית . חשוב להדגיש כי חינוך לאזרחות דמוקרטית אינו מסתכם בשיעורי אזרחות אלא מוצא את ביטויו במגוון מקצועות הלימוד , כגון ספרות , היסטוריה , תנ " ך , גיאוגרפיה ומקצועות נוספים , וכן באופן שבו ההוראה , הלימוד והתרבות הבית ספרית מגלמים ערכים של חינוך לדמוקרטיה . באמצע שנות התשעים נעשה ניסיון ליצור תפיסה כוללת של חינוך לאזרחות , כאשר שר החינוך דאז פרופ' אמנון רובינשטיין מינה ועדה שמטרתה הייתה לפתח תוכנית מקיפה להנחלת נושא האזרחות לתלמידי ישראל . הוועדה , שבראשה עמד פרופ ' מרדכי קרמניצר , פרסמה דוח שכותרתו " להיות אזרחים - חינוך לאזרחות לכלל תלמידי ישראל " . בתארם את מצב החינוך לאזרחות כתבו מחברי הדוח כי מקצוע האזרחות אינו נלמד כלל בחינוך היסודי , בחטיבת הביניים הוא נלמד רק בחלק מבתי הספר , ובחטיבה העליונה מוקדשת למקצוע האזרחות כמקצוע חובה יחידת לימוד אחת בלבד ( שלוש שעות שבועיות ) בכיתה יא או יב בבתי הספר העיוניים בלבד . כמו כן חלק מהמורים המלמדים אזרחות בחטי...
אל הספר