כאמור , ארגון מערכת החינוך באופן המאפשר להורים לבחור בין בתי ספר - מדיניות המכונה פתיחת אזורי רישום - הוא צורה של הפרטה , שכן המשמעות של הסדר זה היא העברת קבלת ההחלטות מהרשות השלטונית לידי ההורים . הורים יכולים לבחור את בית הספר שהם סבורים שהוא המתאים ביותר עבור ילדיהם מבין מספר מסוים של בתי ספר , ובתי הספר מתחרים ביניהם על קבלת התלמידים הרצויים ביותר . לדעת המצדדים בבחירה , תחרות ובחירת בתי ספר אמורות לא רק להעצים את יכולת הבחירה של ההורים אלא גם לקדם פלורליזם חברתי וחינוכי באמצעות יצירת תנאים המאפשרים את קיומם של בתי ספר המממשים מגוון ערכים מוסריים וחינוכיים ותפיסות פדגוגיות שונות . חשוב לשים לב לכך שחלק מהכותבים המצדדים בהסדרים של בחירת בתי ספר רואים בהם מכשיר מרכזי למימוש עקרון שוויון ההזדמנויות בחינוך . אחד הנימוקים המרכזיים שהם מעלים לזכות הסדרים אלו הוא שמערכת החינוך הבלתי שוויונית הקיימת מבטאת בחירה של משפחות לגור בשכונות ובערים מסוימות . כך למשל כותב בריגהאוס , המצדד בהסדרי בחירה , על מערכת החינוך האמריקנית : בתי הספר הציבוריים בארצות הברית הם ביטוי לסגרגציה מעמדית . בתי ספר ש...
אל הספר