אחד ממאפייני הביוגרפיה של " ערבית " , כפי שראינו , הוא כושרה לעבור שינויים חברתיים , כלכליים ופוליטיים ולהתמקם מחדש כזירה המבנית המטפלת בשפה הערבית הספרותית ובתוצריה . אולם למרות שינויים אלה , העמדה המבנית של " ערבית " המשיכה למלא בקביעות יחסית את תפקידה כאתר שבו מתארגנים היחסים בין קבוצת הפלסטינים בישראל ובין המדינה ומנגנוניה . היחס בין השינויים ובין המבניות של " ערבית " מייצר מתח , משום שהשינויים האלה אינם תוצר של אירוע פנימי לזירה אלא תלויים בגורמים חברתיים , כלכליים ופוליטיים הפועלים לפי עקרונות מארגנים אחרים מאלה שמארגנים את הזירה ומאפשרים את המשכיותה כאתר מתווך . עד היום לא התחולל ב " ערבית " אירוע בחומריות של השפה הערבית הספרותית ותוצריה שהוביל לשינוי כלשהו בזירה או בתתי התחומים הכפופים אליה במדינת ישראל . הנרטיב ההיסטורי הכללי של " ערבית " מתחיל מהיותו הד לאירועים מתחומים אחרים , שאפשר לראות בהם נרטיב על של ההקשר הקולוניאלי . אבל נרטיב כזה של " ערבית " עלול להוביל לראייה מצומצמת ואף בעייתית של הסוגיה , מאחר שאם מקבלים את משניותה של " ערבית " אנו בעצם מקבלים את הטענה של היגיון ה...
אל הספר