קווי המתאר של מסכת המימזיס הפלסטינית

המימזיס הקולוניאלי אינו חיקוי , אלא תהליכי עיבוד שמתרחשים במרחב המבני בין הכובש לנכבש . העיבוד מתחזק את יחסי הידע והכוח של מערכת השליטה , אבל החומריות המעובדת משפיעה במידה רבה על הצרנתו את מסכת המימזיס כמוצר חברתי שאפשר להפיצו בקרב הנכבשים והכובשים כאחד . במקרה שלנו , החומריות היא השפה הערבית ותוצריה ובעיקר ביקורת הספרות על שדה הספרות הפלסטינית בישראל . בתת הפרק הקודם טענתי שתהליכי העיבוד התרחשו לאורך ארבעת צירי המסגרת התיאורטית שסומך הנחיל לע ' נאים , וזה בתורו יישם אותם על יצירות ספרות פלסטיניות והפנה אותם לציבור הקוראים הפלסטיני בישראל . נשאלת השאלה - כאשר מחברים את ארבעת הצירים , מהם קווי המתאר של עמדת התיווך כאתר עיבוד ? מהם קווי המתאר של המסגרת התיאורטית בעבודתה כיחידת עיבוד אחת שלמה ? והאם היא יכולה לשמש דוגמה אנליטית למנגנון הקריאה והכתיבה הכפייתי ? בטרם נסרטט את קווי המתאר של עמדת התיווך נבצע מהלך מקדים ונתאר את מה שלא נמצא בה . הכוונה למה שאינו עולה בטקסט הביקורתי , עקב העיבוד שמבוצע דרך המסגרת התיאורטית הסגנונית סטרוקטורלית שראינו לעיל . הנעדר העיקרי הוא התשוקה לשפה הערבית כ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד