מאז תחילת שנות השבעים התפתחו היחסים המורכבים בין ששון סומך למחמוד ע ' נאים ואופיים השתנה . נעקוב כעת אחרי ביטוייהם בטקסט ונתחקה אחר התפתחותם . אחד המפגשים הטקסטואליים הראשונים בין סומך לע ' נאים התרחש בתחילת שנות השבעים , כאשר שניהם פרסמו בכתב העת א שרק מאמרים קצרים על קובץ השירים הראשון של המשורר פארוק מואסי . המאמר הקצר של סומך היה ההקדמה שהוא כתב לקובץ עצמו , אבל מאמרו של ע ' נאים היה מאמר ביקורת שירה שפורסם לראשונה בכתב העת . משני המאמרים עולה הבדל בסיסי בתפיסת עולמם של סומך וע ' נאים בתקופה זו . סומך מתחיל בבירור המטען הרגשי בשירתו של מואסי : מה סוד העצב הזה ? מה היא סיבת האלגיות וסדרת הבכי הסבוכה הממלאת את הקובץ הראשון של משוררנו ? " כאב " , " קוצר רוח " , " נוסטלגיה עצובה " , " עצב " , " יגון " , " ייסורים " , געגועים קשים " . מילים אלו ואחרות דומות להן הן כמעט עמוד השדרה . 198 מואסי , פי אנתט ' אר אל קטאר . למאמרים עליו ראו סומך , " פי אנתט ' אר אל קטאר " ; ע ' נאים , " א תג ' ארב אל ערוד ׄ יה " . שעליו קמה שירתו של פארוק מואסי . האם זה משום שמשוררנו עשוי ממזוכיזם ומאהבת הכאב ...
אל הספר