באחד מערבי הסתיו של 1951 ישב בנצרת מישל חדאד והרהר ברעיון לייסד כתב עת שיעסוק בענייני תרבות . הוא מספר כי התלבט בין כמה שמות אפשריים לכתב עת כזה : החיים , הנוער , קול הנוער , הברית החדשה , החברה החדשה , החברה . כדי לחוש טוב יותר את צלילם החל לבטא את השמות בקול רם . בתו הקטנה , ששכבה אותה שעה במיטתה , שמעה אותו ושאלה מתוך שינה כמעט : " אבא ? מה יש לך , אבא ? עם מי אתה מדבר ? " הפנה אליה מבטו וראה אותה משפשפת בידה את עינה האחת ובעין השנייה מביטה בו : " איפה החברה שלך , אבא ? " . כך מתאר מייסדו של אל מוג ' תמע ( " החברה " ) את סיפור הולדתו של כתב העת . הנרטיב של יזם תרבותי חברתי ההוגה רעיון , מיישם אותו ומצליח לחולל שינויים תרבותיים וחברתיים משמעותיים הוא נרטיב נפוץ לפחות מאז ראשיתו של הרנסנס הערבי , בעשור השני של המאה התשע עשרה . אבל המעניין בסיפורו של אל מוג ' תמע הוא ההמשך : ביקשתי רישיון להוציא את אל מוג ' תמע , ונפגשתי עם מר [ משה ] שרת בביקורו בנצרת , וסיפרתי לו על רעיוני , ובקשתי ממנו שיעזור לי בזירוז השגת הרישיון , הוא ענה : "אם תישאר נחוש להשיג את מבוקשך , ותתקל בקשיים בדרכך , תת...
אל הספר