ביקורת הספרות שימשה גם את המומחים המזרחנים שעבדו בשירות מנגנוני המדינה על מנת לנתב את החזרה וההתמקמות של הפלסטינים בתוך " ערבית " . מיד אחרי תום מלחמת 1948 התפרסמו באל יום , ומדי פעם גם בחקיקת אל אמר ההסתדרותי , מאמרי ביקורת ספרות בשפה הערבית אשר כוונו לקורא הפלסטיני . לקראת סוף העשור הראשון שלאחר קום המדינה קמו פלטפורמות עיתונאיות נוספות ששימשו את השלטון ואת מנגנוניו כדי לעצב את " ערבית" ואת העמדות השונות בתוכה . אחת הפלטפורמות האלה הייתה כתב העת המזרח החדש , כתב עת של החברה המזרחית הישראלית ששימש אתר לפעילותם של פקידי ממשל ופעילים בקהילת המזרחנים הישראלים , וללא ספק היה מוכר לציבור קוראים ישראלי רחב יחסית . לכן אפשר לראות בכתב העת הזה זירה שבה מומחים מזרחנים הציגו את עמדותיהם , למדו את אלו של עמיתיהם , דנו בהן וניתחו אותן ופיתחו אסטרטגיות שיח ושליטה כלפי הפלסטינים בישראל . כאן נבחן מאמרים של ביקורת ספרות שהתפרסמו בעשור הראשון אחרי 1948 כדי להבין את השיח הפנימי על הפלסטינים בקהילת המומחים , שיח שנועד לפתח אסטרטגיות לעיצוב " ערבית " מסוג מסוים , קרי השתלבות באמצעות נאמנות מינימלית למד...
אל הספר