המפגש הכפוי והכוחני עם המשטר הציוני כונן מסך שדרכו נאלץ הפלסטיני לראות את עולמו . מפגש זה החל להתמסד בתחילת העשור השלישי של המאה העשרים באמצעות הקמת מוסדות שפירקו ובנו מחדש את הנוף החברתי החומרי וההיסטורי של האתר הפלסטיני המנדטורי . באופן בלתי נמנע הוביל המיסוד לרגע הפירוק הטוטלי של האתר ב . 1948 אז פורקו כלי הקריאה והכתיבה ההכרחיים לקיומו , לעבודתו ולהימשכותו של האתר במרחב ובזמן . עיקר משמעותה של 1948 היא ריק אדיר שהתמלא בסימני כתיבה ציוניים ; עד היום הפלסטינים עסוקים בניסיון להשחיל בו סימן או שניים , ללא כל הצלחה ראויה לשמה . הסגירה הציונית של הריק האדיר הזה התחילה וממשיכה כתהליך ייצור מחדש של העודף הכתוב , המכונן בעלות פרטית א היסטורית על הרגע המודרני בהבנייתו מחדש באתר הפלסטיני . מבחינת הפלסטינים , פירוק הקריאה והכתיבה שלהם והרווייתם בכתיבה העודפת הציונית הכריחו אותם להפנים את כלי הקריאה הציוניים המודרניים כדי לשרוד את המבניות החדשה שקודדה מחדש את האתר שלהם ככזה שאינו שייך להם . מבחינת היהודים , מנגנוני יצירת העודף הציוניים חייבו פרקטיקות של בזבוז אדיר , שהרי ייצור העודף מחייב מקו...
אל הספר