מחקר זה מבקש להתמודד עם סוגיית מיקומם של השפה הערבית ותוצריה כזירה מבנית שבה התנהלו תהליכי בדיקה ועיצוב מחדש של היחסים בין קבוצת הפלסטינים בישראל ובין המדינה והמשטר הציוני מאז 1948 ועד היום . הניסיון לתאר את ההיסטוריה החברתית של השפה הערבית הספרותית ותוצריה בישראל מבוסס על התפיסה שמנגנוני המדינה וקבוצת הפלסטינים ראו בערבית הספרותית סמן לקולקטיביות הלאומית של הפלסטינים בישראל , ולכן מי ששולט בה מעצב את אופי הקולקטיביות הזאת . לפיכך נעסוק בתוצרי הערבית הספרותית שנוצרו מתוך עמדות שונות בזירה מבנית זו ואשר נצרכו על ידי ציבור הקוראים הפלסטיני בישראל . תוצרים אלו הם טקסטים בני חליפין בתוך מנגנוני המדינה וקבוצת הפלסטינים בישראל , ולכן הסוכנות החברתית הרלוונטית בהקשר זה היא אופן קריאתם וכתיבתם . כדי לבדוק את הסוגיה המרכזית במחקר זה נתמקד בטקסטים עצמם במופעם הציבורי , כאירוע תקשורתי המתאפשר מתוך אופן קריאה וכתיבה מסוים . הספר מאורגן סביב ארבעה צירים מרכזיים שעוצבו כפרקי הספר . הפרק הראשון דן בסוגיית ההיסטוריה המבנית של השימוש בשפה הערבית הספרותית ותוצריה בקרב קבוצת הפלסטינים בישראל . הפרק מנסה ...
אל הספר