קבוצת הפלסטינים בישראל

מה טיבם של היחסים בין מדינת ישראל לקולקטיב של אזרחיה הפלסטינים אף שקיימת ספרות ענפה העוסקת בנושא , אין זו שאלה מיותרת . להפך , נראה שדווקא בגלל העושר הספרותי יש לנסות לבחון מחדש את היחסים האלה לפי שאלת המחקר שלנו . השפה הערבית ותוצריה הם סממן של הזהות הלאומית הערבית הפלסטינית בקרב קבוצה זו של הפלסטינים , ובה בעת הם גם התשתית שהזהות הזאת עומדת עליה . מצב עניינים זה נגזר הן מההיסטוריה של השפה הערבית בקרב העמים הערביים בתקופה המודרנית והן מפירוק התשתית החומרית והחברתית של החברה הפלסטינית במלחמת . 1948 מחד גיסא , החייאתה של הערבית במסגרת הפרויקט הערבי המודרני מיצבה אותה כסמן העיקרי של כינון הלאומיות הערבית המודרנית בקרב העמים הערביים , לרבות העם הפלסטיני לפני . 1948 מאידך גיסא , קבוצת הפלסטינים בישראל אחרי 1948 נותרה ללא בסיס חומרי וחברתי שיכול לייצר את צורכי החברה ברמה החומרית , הסמלית והסמיוטית . כל שנותר לה הוא עצמה בהקשר של המנגנונים הישראליים ; וזהותה הקולקטיבית מתבטאת בשפה הערבית , בהיסטוריה שלה ובתוצריה העכשוויים . על כן אחד האמצעים העיקריים שבעזרתם שללו מנגנוני המדינה את הקולקטיביו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד