מודעות שפורסמו בעיתונות התקופה מלמדות כי מועדוני התרבות והאגודות פתחו בפני נשים מרחבים שאפשרו להן להציג את כישוריהן האמנותיים , לא רק בתחום המוזיקה אלא גם בתחום הדרמה . ממאמרי הביקורת על הצגת התיאטרון " הקורבנות " ( אלד ' באאח , ﺍﻟﺫﺑﺎﺋﺢ) שהעלתה ועדת התיאטרון של " מועדון הספורט האסלאמי היפואי " ( אלנאדי אלריאדי אלאסלאמי ליאפא , ﺍﻟﻧﺎﺩﻱ ﺍﻟﺭﻳﺎﺿﻲ ﺍﻻﺳﻼﻣﻲ ﻟﻳﺎﻓﺎ) על בימת אולם קולנוע " ציון " בירושלים עולה כי עד סוף שנת 1928 נשים פלסטיניות כלל לא נהגו להופיע בהצגות תיאטרון ( פלסטין , , ( 24 . 2 . 1928 ואת התפקידים הנשיים מילאו לפיכך גברים . ההצגה " הקורבנות " , שנכתבה במקור לתיאטרון המצרי " רמסיס " אך הועלתה בסופו של דבר על ידי תיאטרון פלסטיני , מסמנת מהפך חברתי - נוכחות נשים על בימת התיאטרון . זו הייתה הפעם הראשונה שבה עלו נשים פלסטיניות על הבימה כשותפות מלאות במשחק ( שם ) . בעקבות מפנה זה החלו שחקניות תיאטרון להופיע במסגרות התרבותיות שהזכרנו כמו האגודות , ובכללן אגודות הנשים , מועדוני התרבות והספורט ובתי הספר . דוגמה אחת מיני רבות לכך היא ההצגה " למען האנושות" ( פי סביל אלאנסאניה , ﻓﻲ ﺳﺑﻳﻝ ﺍﻻ...
אל הספר