אחת התופעות המעניינות והחשובות שהצמיח תהליך האורבניזציה בחברה הפלסטינית בתקופת המנדט היא הופעתם של אגודות ומועדוני תרבות וספורט . יוסף ושיץ , שחקר את תולדות הפלסטינים בארץ ישראל בתקופת המנדט , מתאר את היקף התופעה : " למשכילים יש [ ... ] מועדונים ומספרם בכל הארץ מגיע למאות : מוסלמיים ונוצריים , משפחתיים ומקומיים , תרבותיים וספורטיביים [ ... ] ובחיפה בלבד קיימים 40 מועדונים " ( ושיץ . ( 195 , 1947 מועדונים ואגודות אלו , שעצם קיומם הוא ביטוי מובהק לזיקות וליחסים החדשים שצמחו בעיר , הפכו לאחד ממרכיביו העיקריים של המרחב הציבורי שלה , השפיעו עליו ומילאו תפקיד חשוב בהתעוררות התרבותית שעבר המרקם האורבני בפרט והחברה הפלסטינית בכלל . מלבד זאת , כפי שנראה בהמשך , מילאו מרחבי התרבות והפנאי תפקיד משמעותי בשינויים שעברו יחסי המגדר ומעמד הנשים , בייחוד המשכילות שבהן . עדויות ממקורות בכתב ובעל פה מלמדות על נוכחות הולכת וגוברת של . 98 טל בן צבי , שנדרשה אף היא לעניין , מצאה כי 57 " מועדונים ואגודות ערביים שהצהירו על פעילות תרבותית וחברתית מופיעים ברישומי רשם העמותות במחוז חיפה בתקופת המנדט " ( בן צבי ....
אל הספר