בגנים הציבוריים

נשים עירוניות לא מעטות , וגם גברים , שחיו בפלסטין בתקופת המנדט , מספרים על הגנים הציבוריים בערים שבהן גדלו וחיו עד : 1948 הגן העירוני של טבריה היה גדול , מטופח ויפה . היו נכנסים אליו דרך שער ברזל גדול . עצים ניטעו בגן , פרחים והרבה עציצים גדולים היו פזורים בו . בגן היו ספסלים רבים , אנשים תמיד הלכו אליו , טיילו וישבו בו . אני זוכרת שכולם היו מגיעים לגן הזה , ערבים ויהודים , צעירים וצעירות , והרבה אמהות שהיו באות לשם עם ילדיהן . לפעמים היו פורשות שמיכות ויושבות עם הילדים , קבוצות קבוצות , ועורכות מין פיקניק כזה , מביאות ארוחות קלות להן ולילדים - " עצרונה " [ﻋﺻﺭﻭﻧﺔ] , ארוחת מנחה . את יודעת , מין תחושה של חופש הייתה שם . גם גברים וגם נשים הגיעו , נשים עם רעלה ונשים בלי רעלה [ ... ] כולם , כולם הגיעו ( אדיל קרדחג ' י , ריאיון ) . עבד אללטיף כנפאני (ﻛﻧﻔﺎﻧﻲ) מספר בזיכרונותיו על גן עירוני דומה בעכו , שאותו הכיר בביקוריו עם בני משפחתו בחגים : הנסיעה לעכו בימי החג דמתה יותר לעלייה לרגל , כיוון שכה רבות הן המשפחות בחיפה שיש להן קשרי משפחה בעיר [ עכו ] , [ גם ] אם הן עצמן לא היו ממקור עכואי . חצי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד