עם תחילת הכיבוש הבריטי והחלתו של המנדט על הארץ החלו נשים בערי פלסטין ההיסטורית ליזום התארגנויות פוליטיות לצורך מאבקים לאומיים ואנטי קולוניאליים . שיטת המחאה הנפוצה בתחילת דרכן זו ולאורך שנות העשרים התבטאה בהפניית תזכירים לשלטונות , בארגון עצומות נגד מדיניות הממשלה הבריטית ובפרסום הודעות וגילויי דעת בעיתונות . דוגמה לכך היא המזכר ששלחה קבוצת נשים מנצרת בשנת 1920 לנציב העליון במחאה על התרת הקמתן של התנחלויות יהודיות באזור אלפולה בעמק יזרעאל ( . ( Fleischmann 1996 הפעילות הלאומית של הנשים הפלסטיניות החלה לצבור תאוצה לאחר מהפכת אלבראק בשנת . 1929 ב 19 באוקטובר באותה שנה נפגשה קבוצת נשים בביתה של טרב עבד אלהאדי (ﻋﺑﺩ ﺍﻟﻬﺎﺩﻱ) בירושלים והחליטה לערוך בדחיפות כנס נשים . 59 לפי מקורות שונים , נשים ונערות פלסטיניות החברות בפלוגות הצופים נהגו לצאת במסגרות אלו לטיולים , הן בארץ והן מחוצה לה , וגם להשתתף במחנות שהקימו מחוץ לערים במקומות שונים ברחבי הארץ . סוניה אסכנדר חבש (ﺇﺳﻛﻧﺩﺭ ﺣﺑﺵ) מרמלה זכרה שדודותיה מיפו היו חברות באחד מארגוני הצופים בעיר . היא סיפרה : " הדודות שלי , רוז וכפא , היו בצופים ביפו...
אל הספר