המשפט השבטי בארץ בכלל , ובנגב בפרט , עבר בירושה מדור לדור . יכולתו לפתור סכסוכים , ריבים וקונפליקטים בתוך החברה הבדואית השבטית מסבירה את המשך השימוש בו למרות העיור והמודרניזציה שחברה זו חווה . כבוד המשפחה , נקמת דם ורצח הם הנושאים המרכזיים שבהם דן המשפט השבטי . עיקר דאגתו של המשפט הוא השכנת שלום וביטחון , השבת יציבות , מניעה של שפיכות דמים , הגנה על הכבוד ( בייחוד על כבוד האישה ) ושמירה על הרכוש . השלטון העות ' מאני תמך בפרקטיקות של המנהג השבטי בארץ ואף עודד אותו , בייחוד בכל הנוגע לשבטי הבדואים בנגב . בסביבות שנת 1900 חודש היישוב בבאר שבע , וזמן קצר לאחר מכן הוקמו בה מוסדות הממשל , שכללו בין השאר את בית המשפט השבטי ( מחכמת אל עשאיר ) . השופטים בבית משפט זה מונו מקרב ראשי השבטים בנגב . בשנת , 1919 כשהארץ כבר נשלטה על ידי הבריטים , הקימו שלטונות המנדט מועצת שיח ' ים לפתרון הבעיות של החברה הבדואית . בתקופת המנדט הוסיף והתבצר מעמדו של המשפט השבטי . הקאדים שמונו על ידי הבריטים נשבעו שבועת שופטים וקיבלו משכורת מממשלת המנדט . יודגש כי בתקופת המנדט הבריטי היו בתי המשפט הבדואים חלק ממערכת המשפ...
אל הספר