למרות הניסוח ההלכתי מוסלמי של המנשר , ברור כי הקאדי נאטור , בזכות היכרותו הקרובה את מערכת המשפט הישראלית , ניסח את מנשרו מתוך מודעות ליחסה של מערכת זו ליישוב סכסוכים אזרחיים מחוץ לבתי המשפט של המדינה . לכן בחינה של ההסדרים שמציע המנשר לנוכח המצב המשפטי הישראלי יכולה לחשוף רבדים נוספים בהבנת המנשר והתופעה הנדונה במאמר זה . הפנייה להליכי הכרעה מחוץ לבית המשפט בנושאים אזרחיים מוסדרת במשפט הישראלי באמצעות חוק הבוררות , התשכ " ח . 1968 חוק זה מאפשר , באמצעות הסכמה שמעוגנת במסמך כתוב , כניסה להליך בוררות שיחייב את הצדדים , ושיהיה אפשר לאכוף אותו באמצעות בית המשפט כמו פסק דין רגיל . הליך הבוררות מקבל במהלכו תמיכה מהמדינה , בצורת הסדרים למינוי הבורר על ידי בית המשפט , פיקוח על דרך ניהול הבוררות בפועל וביקורת על פסק הבוררות עצמו . בית המשפט המוסמך לדון בהליכים אלו הוא לרוב בית המשפט המחוזי . הפסיקה קבעה כי בתי הדין הדתיים של מדינת ישראל , שסמכותם מוגבלת כיום לנושאים מסוימים שעיקרם נישואין וגירושין , אינם מוסמכים לדון בעצמם בדיונים אזרחיים כספיים " רגילים " , שאינם קשורים לענייני המעמד האישי — ...
אל הספר