בחירה חופשית במרחבים של דיכוי וניצול: "ציפורי השיר לבטח יזמרו" מאת זינבּ חפני

אריאל שיטרית הקדמה הסופרת הסעודית זינב אחמד חפני מציגה לראווה נושאי טאבו בחברה הסעודית ובייחוד את הניצול הרגשי והמיני של נשים בשל חוסר האונים שלהן - מצב הנובע מהמערכת הפטריארכלית הדכאנית השולטת בחברה שהן חיות בה . סיפוריה מבליטים דיסוננס בין איסורים מפורשים אשר מופרים בחדרי חדרים הרחק מן העין , ואגב כך הם מביעים ביקורת חריפה כלפי הצביעות שבה נגועה החברה . חפני היא פעילת זכויות נשים נמרצת אשר מקדמת ענייני נשים וזכויות נשים גם באמצעות כתיבתה . לא פעם היא הצליחה לעורר זעם ועניין בגלל עמדותיה בכל הקשור לזכויותיהן של נשים בערב הסעודית ובשל כתיבתה על ענייני טאבו בחברה ( . ( Coopman 2008 הקובץ נסאא ' ענד ח ' ט אלאסתואא ' ( נשים בקו במשווה ) , אשר בו התפרסם הסיפור שבמוקד המאמר הזה , עורר שערורייה בגין תיאורי מין ומיניות . במרכז מאמר זה ניצב סיפור קצר פרי עטה של חפני , " לא בד אן תע 'רד אלבלאבל " ( " ציפורי השיר לבטח יזמרו " ) , העוסק בקרבה ואינטימיות מינית בין נשים ובנושאים של צביעות , ניצול ושליטה . אני קוראת את הסיפור מתוך היחס שבין המרחב החיצוני למרחב הנפשי של הגיבורה הראשית . את פקעת המעבר...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד