' על החיל אלבז ' אם כן הוא מימוש קלאסי של מה שניתן לקרוא ' התבנית האלבזית ' בשירתו העיתונאית של נתן אלתרמן . תבנית זו כוללת שיר תהילה לפרט כלשהו המשולבת בביקורת סאטירית כלפי הקולקטיב הלאומי שהפרט משתייך אליו . כך הדבר גם בשיר החזק ' פרק ירידה ' , המביא את סיפורו " של היורד מושקו איש רומניה , אשר מכר מטלטליו האחרונים לאחר שלוש שנות מעברה , שמונה ירחי חוסר עבודה והשיג בדי עמל את הכרטיסים לאניה היוצאת " , ועתה הוא נמצא " בנמל עם אשתו ושתי בנותיו המתייפחות " . מושקו איננו גיבור ישראל ואיש לא אץ להכניסו להיכל התהילה הציוני . אלא שאלתרמן מתייצב בלא היסוס , בשתי רגליים איתנות לצדו של האיש הבוגד באתוס הציוני המקודש מכל — אתוס שאלתרמן עצמו הציבו בראש כל קודשים — הוא אתוס העלייה לארץ ; הוא מתייצב לצדו של האיש ו ... נגד מדינת ישראל : וכך עמד , כנע ֱקד ברשת , על הרציף , מול הספינה , בטרם גזר , במלחמתו החשכה והנואשת אשר ראוי לה להקדיש מלים מספר . וכך עמד הוא בין צרורות קשורים בחבל , בין מזודה מרפטה וכר אדם , וישראל מן העפר הרימה אבן לידותה בו , ורקיעים צופים בו דם . והוא שותק בחמתו באפס כח והוא זוכ...
אל הספר