בהקשר של האבחנות התת ז ' אנריות במודוס השנינתי / סאטירי כדאי להזכיר כמה נוכחויות ז ' אנריות נוספות , בולטות הרבה פחות ואף יחידאיות . הראשונה שבהן היא הפרודיה על טקסטים קנוניים , המתגלה בעיקר בשני השירים ' מערכת לוב ' ו ' מערכת לוב פרק ב ' ( המהווה המשך של השיר הראשון ) . השירים עוסקים במערכה הקשה בצפון אפריקה והם מהווים פרודיה על הפיוט העממי ' חד גדיא ' מההגדה של פסח ( " אתא גרציני וישב בברני " ) . האלמנט השני שברצוני לציין כאן הוא השימוש בתבניות המשויכות לז ' אנרים שונים ואף הפוכים לסוגה הסאטירית או לרוח הסאטירית . כך למשל בשיר ' כוחה של פרוצדורה ' עושה אלתרמן שימוש בתבניות של האודה הקלאסית — האפוסטרופה החגיגית , שאלות רטוריות ( " התדעי מה רב כחך ? התעריכי ? " ) , לשון גבוהה ( הבאה אמנם לצד אלמנטים הלקוחים משיח משרדי לגליסטי ) , ומטפוריקה נשגבת הנוגעת במילון של הנומינוזי ( "ולכן הלא אימים את מהלכת / בקומך , ועב סודות וחזיזים בך " ) — כל זאת על מנת לייצר פרספקטיבה שלילית קטלנית כלפי מושא האודה ( " כמה דם שפכה על הארץ הרוטינה ? / לא פחות מששפכה אותו החרב ! " ) . בשיר אחר , ' ארץ ערבית '...
אל הספר