פרק 14: רגשות קולקטיביים והטראומה של דוד ואלטר

בקיץ , 1933 חודשים ספורים לאחר שהיטלר כבש את השלטון בגרמניה , הזדמן ואלטר לזאר להפגנה גדולה של המפלגה הנאצית בעיר קניגסברג שבמזרח פרוסיה . ואלטר , אחיה של סבתי ג ' ני , היה יהודי ליברלי שהשלטון הנאצי היה לגביו התגלמות הרשע . כשהבחין בהפגנה המתגבשת ביקש להסתלק מהאזור כל עוד נפשו בו אך סקרנותו מנעה ממנו לעשות כן . במקום זאת הוא התקרב אט אט אל מרכזה . מראהו הארי לא הסגיר את זהותו היהודית והוא התקבל בטבעיות על ידי ההמון המתקבץ . בתוך זמן קצר עלה היטלר אל בימת הנואמים ונשא נאום משלהב טיפוסי , עם נפנופי ידיים וצרחות במקומות הנכונים . מדי פעם פילחה את האוויר הדחוס קריאת הזיג הייל מפיו של ההמון העצום , ולאחריה דממה מוחלטת בציפייה למשפט הבא מפיו של המנהיג . ואלטר עמד בדקות הראשונות לנאום המום ומשתאה , אך לאט לאט השתלטה עליו תחושה מוזרה . כשההמון החל לשיר את המנון המפלגה הנאצית , הצטרף ואלטר לשירה במלמול חרישי . לא עברו דקות מספר ולפתע מצא עצמו מצטרף לקריאות הזיג הייל של ההמון ומריע להיטלר כשאר האספסוף המשולהב . משהתעשת לרגע כבש את פניו וברח באימה לבית אחותו שגרה בקרבת מקום . אבי , הנס הקטן , בנ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ

וינטר, אייל