אפשר לטעון שהשימוש בחיקוי כדי לבדוק את היכולת האודיטורית לתפיסת דיבור עלול להיות מושפע ומוגבל על ידי יכולת הפקת הדיבור של הילד . לכן אם לדוגמה ילד אינו מצליח לחקות הברות או מילים על ידי שמיעה בלבד , יש להראות שהוא אכן מסוגל לעשות זאת בעזרת מידע נוסף . לפיכך , ביסוס של יכולת הפקת הדיבור של הילד במבחן מושגת בהצגת הגירויים באופן השמיעתי - חזותי : אם הציון הזה גבוה יותר מהציון השמיעתי בלבד , אפשר להניח שהראשון מוגבל לא על ידי יכולת ההפקה אלא על ידי מגבלות המנגנון השמיעתי ( . ( Boothroyd , Geers , & moog , 1994 מתודולוגיה במחקר השתתפו 34 ילדים צעירים דוברי ערבית ( 17 בנים ו - 17 בנות ) . לכולם הייתה ירידת שמיעה מולדת בינונית עד עמוקה , ללא ליקוי אחר . כולם השתמשו בתקשורת כוללנית . גיליהם נעו בין 4 . 5 ל - 8 . 11 שנים , והממוצע היה 6 . 5 שנים . בנספח 1 מוצגים נתוניהם האישיים . כל הילדים השתתפו במערכות חינוכיות ללקויי שמיעה בישראל , וכולם היו דוברים ילידיים של ערבית וגרו במקומות שונים בצפון ישראל . הם נבחנו כשמכשירי השמיעה מורכבים באוזניהם . דוברת ילידית אחת של ערבית העבירה את מבחני ה - ARPiS...
אל הספר