הערכה של תפיסת דיבור אצל ילדים דוברי ערבית עם ליקויי שמיעה

אפשר לטעון שהשימוש בחיקוי כדי לבדוק את היכולת האודיטורית לתפיסת דיבור עלול להיות מושפע ומוגבל על ידי יכולת הפקת הדיבור של הילד . לכן אם לדוגמה ילד אינו מצליח לחקות הברות או מילים על ידי שמיעה בלבד , יש להראות שהוא אכן מסוגל לעשות זאת בעזרת מידע נוסף . לפיכך , ביסוס של יכולת הפקת הדיבור של הילד במבחן מושגת בהצגת הגירויים באופן השמיעתי - חזותי : אם הציון הזה גבוה יותר מהציון השמיעתי בלבד , אפשר להניח שהראשון מוגבל לא על ידי יכולת ההפקה אלא על ידי מגבלות המנגנון השמיעתי ( . ( Boothroyd , Geers , & moog , 1994 מתודולוגיה במחקר השתתפו 34 ילדים צעירים דוברי ערבית ( 17 בנים ו - 17 בנות ) . לכולם הייתה ירידת שמיעה מולדת בינונית עד עמוקה , ללא ליקוי אחר . כולם השתמשו בתקשורת כוללנית . גיליהם נעו בין 4 . 5 ל - 8 . 11 שנים , והממוצע היה 6 . 5 שנים . בנספח 1 מוצגים נתוניהם האישיים . כל הילדים השתתפו במערכות חינוכיות ללקויי שמיעה בישראל , וכולם היו דוברים ילידיים של ערבית וגרו במקומות שונים בצפון ישראל . הם נבחנו כשמכשירי השמיעה מורכבים באוזניהם . דוברת ילידית אחת של ערבית העבירה את מבחני ה - ARPiS...  אל הספר
מכון מופ"ת