הליכים להערכת השפעות אינם חלק אינטגרלי מתהליך החקיקה בישראל בעת הנוכחית , אך מבט מעמיק מלמד כי מלבד חוק הילדים יש דברי חקיקה נוספים המעגנים תהליכים כאלה , בתחומים אחרים . בפרק זה נציג בקצרה כמה הוראות רלוונטיות ונבקש לעמוד על מאפייניהן ולהשוותן למאפייני החוק שהוצגו לעיל . הזירה התקציבית היא זירה מרכזית שנקבעו בה מנגנונים להערכת השפעות כבר בשלבים המוקדמים של הליך החקיקה . סעיף 39 א לחוק יסודות התקציב קובע שב " הצעת חוק המוגשת לכנסת שבביצועה כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה , או שבביצועה כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה , תצויין , בנוסח החוק המוצע או בדברי ההסבר לו , דרך המימון להוצאה או להפחתה " . יתר על כן , בסעיף 3 ג ( א ) לחוק יסוד : משק המדינה מעוגן הסדר נוסף , המקשה אף יותר על חקיקה תקציבית ומתנה את קבלתה בתמיכה של חמישים חברי כנסת לפחות . הפרשנות שבית המשפט העליון מעניק להוראות אלה מלמדת כי הן נועדו לקדם שתי תכליות : האחת היא שמירה על מסגרת התקציב והבטחת התנהלות כלכלית אחראית ; האחרת היא מתן אפשרות לממשלה לממש את מדיניותה הכלכלית – חברתית בלי לאפשר ליוזמות חקיקה פרטיות לכר...
אל הספר