באוקטובר , 1955 בסוף השבוע שקדם לחתונה , גדעון לא היה יכול להגיע לתל אביב . הוא ביקש שאבוא להתארח בבאר שבע . גדעון התגורר עם אמו ועם אחיו הצעיר בדירה שכורה קטנה בת שני חדרים . באותו סוף שבוע התארחו שם גם אחותו אהובה ובעלה , לכן כשהגעתי לבאר שבע , לנתי במלון " עין גדי " שהיה המלון היחיד בעיר . המלון שכן בבניין דו קומתי ובו עשרה חדרים בסך הכול . בכל קומה היו חדרי שירותים משותפים . שיכנו אותי בחדר בקומה השנייה . לפנות ערב בא גדעון לאסוף אותי . בטרם צאתנו מן המלון ניגשתי לפקיד הקבלה להפקיד בידיו את מפתח חדרי . " גברת , את צריכה לחזור למלון לפני השעה אחת עשרה " , אמר לי הפקיד . " למה ? " שאלתי בתמיהה , " יש במלון שעת כיבוי אורות ? " " לא " , ענה , " רק שבשעה אחת עשרה אני נועל את דלת הכניסה והולך לישון " . יצאנו לבלות , וכשהגיעה השעה עשר וחצי , ומכיוון שבאתי מבית שהקפידו בו מאוד על סדר ונימוסים , אמרתי לגדעון : " יקירי , אנחנו צריכים לחזור למלון " . גדעון , שחייו התנהלו באפיק שונה לגמרי והכי לא מסודר שאפשר להעלות על הדעת , צחק ממני ואמר : " מה פתאום לחזור באחת עשרה ? מי שמע דבר כזה ? " באותו...
אל הספר