השנה . 1949 הימים ימי העלייה ההמונית לישראל . חצי מיליון ישראלים קולטים בשנה אחת מאה אלף עולים , ואלה , בהיעדר דירות , מופנים למעברות . קורס הקצינות שהשתתפתי בו באותם ימים הוארך בחודש , ובמהלכו התבקשנו לשרת במעברה לפני שיעניקו לנו את הדרגות ויציבו אותנו ביחידות הצבא השונות . וכך מצאתי את עצמי שוהה חודש ימים במעברת חלץ , שתושביה באו ארצה מתימן במבצע " מרבד הקסמים " . התגוררתי באחד מחמש מאות הפחונים במעברה , מעין קוביות שגודלן ארבעה על שלושה מטרים , עשויות מפח גלי , ורצפתן חול . הפחונים היו מסודרים בעשרה טורים , חמישים בכל טור . לכל משפחה הוקצה פחון ללא שום התחשבות במספר הנפשות שמנתה . אני , ילדה מפונקת מצפון תל אביב , לא הייתי רגילה לתנאי חיים קשים כאלה : ללא חשמל , ללא טלפון , ללא אמצעי חימום , ללא ... קר בפחון . אני קפואה , שיניי נוקשות . גשם זלעפות ניתך בחוץ ומכה בעוז על גגון הפח . רצפת החול לחה , סופגת את הרטיבות משלוליות הגשם שהצטברו סביב הפחון . לתושבי המעברה קר פחות . הם מבשלים בטבונים שבנו בתוך הפחונים , אש הטבון מחממת אותם , העשן ממלא את חלל הפחון ונספג בריאות , לא זו בלבד שמצב...
אל הספר