סדר קדשים הוא לדברי הכול הסדר החמישי בששת סדרי המשנה , והוא מכונה בשם ' חכמה / ו ' מאיר עיניים בין חולין לקודשים ' ( עיי בפתיחה לסדר מועד ) . לפיכך נסדרה גם מסכת חולין בסדר זה ' משום שחולין הם היפוכם של קודשים ' ובייחוד ראויה מסכת חולין להיות כלולה בסדר זה , שכן ההלכות הנידונות בה נוהגות ברובן אף בקודשים ' כגון שחיטה' טריפות ובשר בחלב , ופעמים מפורש שהן נוהגות גם בקודשים , כמו אותו ואת בנו ( חולין ה / א ) , וגיד הנשה ( ז ' , א ) , ובזמן שאינן נוהגות בקודשים מוציאה אותן המשנה מן הכלל בפירוש : בחולין אבל לא במוקדשין ( חולין ו ' א . י / א . י ' א ' א . י ' ב ' א ) . כנראה קראו בימי האמוראים את הסדר " כולו בשם ' שחיטת קודשים ' על שם המסכת הראשונה שבו ( זבחים ) , כמו שהוא בסדרים אחרים ( עי ' במבוא למסכת זבחים ) . ענייני קודשים הם בעיקר ענייני הקרבנות של בהמות ועופות ומנחות וענייני הקדש נכסים , כגון המקדיש שדה אחוזתו ושדה מקנתו , המחרים את נכסיו לשמים , המקדיש את דמי שוויו של עצמו או את דמי שווים של אחרים ' _והמעריך את עצמו או את האחרים , שהוא נותן להקדש , לבדק הבית , את שווים או את הערר הקצ...
אל הספר