קימרון אסף מילים ממגילות קומראן שמצא בהן כתיב בווי " ו לציון התנועה o במקומות שהיה בהם קמץ במסורת הטברנית . הוא הסביר זאת בהשפעת העיצור הצולל . הנה הדוגמות ממגילת תהלים : הונום ( = הונם ) , חנום ( = חנם ) , עולום ( = עולם ) , רוחום ( = רוחם ) . וכן הציג קימרון דוגמות ממגילות אחרות בסביבת עיצורים שפתיים אחרים : אשמונים ( = אשמנים ) , נעמונים ( = נעמנים ) , כורים ( = כרים ) , מור ( = מר ) , . 1 גינזברג , דיאלקטים , עמ ' . 423 — 422 . 2 וראה למשל מילונו של סוקולוף , הערכים : " גוברה " , " מוגדל " , " מוקדשה " , " פורדיס " , " רומשה " , " שובתה " , " שובעה " , " שומייה " , " תורדין " . . 3 בן חיים , הוראות , עמ ' . 195 — 194 . 4 קוטשר , מגי " ש , עמ ' . 393 — 391 . 5 קימרון , תהלים , עמ ' . 110 — 109 סרפוד ( = סרפד ) , צור ( = צר ) , תורתן ( = תרתן ) , ושלום עולום ( = עולם ) , והח [ ו ] רגול ( = והחרגול ) , " יהיו עריהם לשומה " ( = לשמה ) . להלן עיון בכמה צורות המתועדות במגילות קומראן ואינן מתועדות כך בלשון חז " ל : . 1 השם רקמה מצוי במקרא ( ; x 11 רובן ביחזקאל ) , אך נעדר הוא מספרות חז " ...
אל הספר