חוקרים שונים עמדו על הנטייה של תנועות קדמיות ( i , a ) להיעתק לתנועה אחורית ( o / u ) בלשון חכמים בסביבה פונטית מסוימת . גינזברג היה הראשון שהגדיר סביבה זו והדגימה . הוא מנה מילים רבות שבהן הפכה התנועה a ל o / u בסביבת עיצור שפתי או בסביבת רי " ש או למ " ד , הן בארמית הן בלשון חז " ל . בן חיים הסביר כך את הצורות המוקשות מסובין וגומו : ( 1 ) הצורה מסובין מתועדת הן בספרות חז " ל הן בהגדה של פסח . צורת היחיד מסב מלמדת על מעתק i ל u בסביבת העיצור השפתי ( במקום מסב > מסבין , כמצופה בבניין הפעיל של הכפולים ) . ראה להלן ערך זה ; ( 2 ) הצורה גומו לצד צורת הנפרד גם ( = האות היוונית . ( αμμαγ ראה להלן ערך זה . קוטשר הרחיב את היריעה והדגים ממגילת ישעיהו מקומראן : מהורסיך [ = מהרסיך ] , קוברך [ = קברך ] , שובנא [ = שבנא ] הסופר . וראה הסעיף הבא .
אל הספר