סגל מנה בספרו שלוש מילים עבריות וארבע מילים יווניות שהוא מצא בהן חילופי הגאים . אפשטיין לא מנה דוגמות לחילופין בין ההגאים השורקים , אבל מנה חילופי ש — ס . בר אשר סיכם ש " בדרך כלל חילופים בין עיצורים נחציים למקביליהם הלא נחציים מתגלים רק במילים ממוצא זר ( יווני או לטיני ) ואכמ " ל " . הנשקה תיארה את הממצאים בכי " ל למשנה והשוותה אותם לכי " ק ולכי " פ . לדעתה , במילים השאולות מיוונית הסביבה הנחצית היא הגורם הראשון במעלה לחילופי צ — ס , והגורם השני הוא הסמיכות לפ " א . בכי " ל למשנה רבים חילופי צ — ס : " ר ' חוספית " ( שביעית י , ו ) , " חוספא יסגי " ( סוטה ט , טו ) , " רצין [ ... ] אחר שבי [ = צבי ] " ( בבא מציעא א , ד ) , " אצבע שרידה " ( = צרידה ; יומא א , ז ); והפוך : " האצלה " ( = האסלה ; כלים כב , ט ) , " שהציקוה " ( = שהסיקוה ; שבת ג , א ) , "' כי פצו אמונים ' [ תהלים יב , ב ] : כי פסו " ( סוטה ט , יד ) . התלמוד הבבלי שימר מסורת על מחלוקת בקריאת המשנה : מאן דמתני מסיקין לא משתבש ומאן דמתני מציקין לא משתבש . מאן דמתני מסיקין לא משתבש דכת ' " יירש הצלצל " ומתרגמינן יחסניניה סקאה [ =...
אל הספר