אחד מניתי במשנה , לפי כי " ק , כחמישים מקרים של תיקוני ד > ת , ומעט תיקונים בכיוון ההפוך : ת > ד , ובהם : " העובר עבירה אח ( ד )[ ת ] " ( אבות ד , יא ); " הסורט סורטה אח ( ד )[ ת ] " ( מכות ג , ה ); " אח ( ד )[ ת ] עשרה צלעות " ( אהילות א , ח ); " אח ( ד )[ ת ] שחרית ואח ( ד )[ ת ] ערבית " ( שבת יב , ו ); " היה כותב טפים לכל אח ( ד )[ ת ] ואח ( ד )[ ת ] " ( גיטין ט , ה ); " אבל ' רשות אחד ' " ( עירובין ט , א ); " מין אח ( ת )[ ד ] " ( כריתות ג , ב ); " כל מין אח ( ת )[ ד ] " ( תרומות נ , ד ) . וברור שכל אלו מתפרשים כחילופי ההגאים ד — ת בסוף תיבה . והנה דוגמה מפורסמת : " ואם חסר אחת מכל סממניה פטור " ( תוספתא מכות ד , ב ); " חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה " ( כריתות י ע " א ) כנגד " או שחיסר אחד מכל סממניה חייב מיתה " ( ספרא פא ע " ב ) . כתיב וקרי במקרא : " באחת המקומת " ( שמואל ב יז , יב ) , קרי : באחד ; " תחת רתם . 15 קראוס , מילון , עמ ' . 4 . 16 שם , עמ ' . 11 — 10 . 17 גינזברג , דיאלקטים , עמ ' . 426 רוזן ( קוינה , עמ ' 68 ) מנסח זאת כך : nd " או nt עשויים להתפתח ל . " d . 18 ראה פ...
אל הספר