א. לשון המקרא

מקרים מעטים בלבד עלה בידי לדלות מן הטקסט המקראי ( לרבות חילופי כתיב וקרי במסורה ) וממקורות אחרים . ר ' יהודה אבן קוריש , שהשווה בין העברית המקראית לעברית המשנאית וללשון הארמית , הציג אוסף עשיר של חילופי הגאים . בקר , מהדיר האיגרת , מיין במבואו את חילופי ההגאים למיניהם , וברשימה זו אין זכר לחילוף הנידון . חיבור ביניימי קדום העוסק בחילוף אותיות פנים עברי מציג את הדוגמות האלה ( לפי מיונו ) : ט — ד : ' " ובטלו הטוחנות כי מעטו ' [ פירושו ] ' מעדו ' " ; ' " תהי טירתם נשמה' ' דירתם ' בפירוש " ; ' " נטמינו בעיניכם ' ' נדמינו ' פתרונו " . ד — ת : ' " באחת הפחתים ' כתיב , ' באחד ' קרי " ; ' " באחד מיעיניך ' כתיב , ' באחת קרא '" ; ' " עודוני ' [ פירושו ] ' עותוני ' " . ט — ת : ' " כמטחוי קשת ' [ פירושו ] ' כמתחוי ' , שהוא מן וימתחם כאהל לשבת " ; ' " ותהלתי אחטם לך ' ' אחתם ' בפירוש , ' הטעו ' [ פירושו ] ' התעו ' " ; ' " פסנטרין ' [ כמו ] ' פסנתרין ' " ; ' " יחטף ' ' יחתף ' פתרון אחד להם " ; ' " ורטט ' [ = ] ' ורתת ' , סימן כדבר אפרים רתת " . . 1 בקר , רסאלה , עמ ' . 61 — 59 . 2 אלדר , חיבור , עמ ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית