6. מבנה הערך

א . הערך קבעתי ערך לכל מילה ( פועל , שם עצם או מילית ) שנמצאו לה חילופי כתיב בעיצוריה , באחד מעדי הנוסח של אחד החיבורים שבקורפוס . לרוב הוצגה בראש הערך הצורה השגורה ( הצורה שבדפוסי המשנה או הצורה שבתלמוד הבבלי ) , והיא נוקדה ניקוד עממי משוער כדי לתת מושג מה על דרך קריאתה . בפועל נקבע השורש לערך והובא במקומו לפי סדר האלפבית . לעתים , כשנטיית השורש אינה מגוונת , הובאה לצדו צורת הפועל המסוימת הנידונה . בערכים רבים שפירושם אינו שקוף לקורא ניתן פירוש קצר לצד הערך , ואין הוא הגדרה מוסכמת ומדויקת . כל כוונתו היא לתת מושג מה על פשר התיבה . מטעם זה לא ניתנה כל הגדרה ליד מילים שגורות וידועות . ב . היקף המובאות בערכים דלי מובאות ( לרוב עד 4 היקרויות ) נרשמו כל העדויות , ואילו בערכים משופעי מובאות נרשם מבחר עדויות בלבד , ונעשה ניסיון לייצג את מגוון הצורות והכתיבים . השאר סוכמו במספרים ליד המובאה , למשל כך [ . [ x 3 + . 37 ראה אפשטיין , מבוא , עמ ' . 424 — 404 . 38 ראה שם , עמ ' . 184 דוגמה לחשיבות המנייה הגיש לנו שאול ליברמן , שקבע : עניין מיוחד הוא ב " סטטיסטיקה " של חילופי אותיות " סט " , " צט "...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית