לכל פרק הקדמתי מבוא שבו הובאו עדויות לחילופי העיצורים הנידונים ממקורות שונים . א . מן המקרא גופו את העדויות על ההגייה במקרא הבאתי בהשוואה למקורות שונים : ( 1 ) בין הטקסטים המקבילים ( בעיקר נביאים ראשונים כנגד דברי הימים ); ( 2 ) בין מסורות כתיב וקרי ; ( 3 ) לתורה השומרונית ; ( 4 ) למגילות המקראיות שנמצאו בקומראן . כמו כן הוצגו רשימות של זוגות מילים מכתביהם של חכמי ימי הביניים : ( 1 ) מתוך הרסאלה לר' יהודה אבן קוריש ; 2 ) ) מתוך קטעים מחיבור דקדוקי קדום ; 3 ) ) מתוך מילון מסורה קדום ; 4 ) ) מתוך תזאורוס עברי — ערבי ללשון המשנה . ב . עדויות פרשני המקרא רמב " ן , בן המאה השתים עשרה , שאינו ידוע כמדקדק או כמילונאי ( בניגוד לאברהם אבן עזרא , למשל ) , דווקא הוא מרבה יותר מכל פרשן אחר למקרא לעסוק בפירוש מילים על דרך חילופי עיצורים . לביסוס דבריו הוא מרבה להביא דוגמות מתוך המקרא גופו ומלשון חז " ל , והוא אף נוהג להכליל תופעות . הדבר ניכר בייחוד בשלושה פרקים : . 1 חילופי הגרוניים : בפירושו לפסוק " לא תתעמר בה " ( דברים כא , יד ) רמב " ן מעיר : ושימוש העי " ן והאל " ף כאחד מורגל בלשון [ . [ ... ...
אל הספר