3. שיטת התיאור

בספר הזה נקטתי גישה סינכרונית ותיאורית . תיעדתי כל תיבה שנמצאו לה כתיבים שונים בעיצוריה , וזאת בלי להכריע בשאלה , מה קדום ו " מקורי " או מה תנייני ו " מאוחר " . אמנם בתיבות עבריות רבות אפשר לקבוע זאת כמעט בוודאות בעזרת השוואה לשפות שמיות אחרות ובעזרת הממצאים במקרא , במגילות קומראן ובחומר האפיגרפי . בעצם השימוש בביטוי " חילופי עיצורים " אני נמנע מלקבוע שמדובר ב " מעתקי הגאים " , שהרי מקובל במחקר שהמעתק שיטתי פחות או יותר , והוא מותנה בסביבה פונטית מסוימת . ואילו כאן החילוף עשוי להיות ספורדי ודו סיטרי . מעתק הגאים מתרחש בהיסטוריה של הלשון : מתחילה הגו כך , ומאוחר יותר הגו כך . הספר הזה עוסק בתקופה אחת של הלשון , והחילופים המתגלים אינם משקפים בדרך כלל תקופות כרונולוגיות שונות אלא מסורות הגייה שונות שהילכו בו בזמן , אם בתקופת חיותה של לשון חז " ל ואם בתקופת מסירתה בידי הסופרים והמעתיקים . מה הוא הרקע לחילופים בין העיצורים ? העניין מורכב ומגוון והוא שונה מתיבה לתיבה : ( א ) הבדלים שבעריכת המקורות ( בזמן ובטיב העריכה ); ( ב ) כתבי יד קדומים וכתבי יד מאוחרים של כל חיבור ; ( ג ) השתקפות הגיית...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית