התיאור המקיף ביותר של תורת ההגה של לשון המשנה המצוי היום בידי החוקר הוא זה הכלול בספרו העברי של סגל , ואולם יש לומר שמדובר בפרק קצר מאוד ודליל מאוד . וראוי לציין שזהו הפרק שנפגע פגיעה קשה ביותר , בהיותו מבוסס על דפוסי המשנה , ולפיכך אין החוקר בימינו יכול למצוא בו תועלת של ממש . תיאור תורת ההגה של לשון המקרא המצוי בספרי הדקדוק מבוסס כידוע על קורפוס סגור , בעל נוסח מוסכם ומקודש , ועל טקסט מקובע באותיותיו ובניקודו לפי " מסורת טבריה " . ואולם לא כן הדבר באשר לתיאור תורת ההגה של לשון חז " ל . כאן הקרקע אינה מוצקה , שהרי יש לה קורפוסים רבים , ואפילו למשנה — הקורפוס הראשון במעלה של לשון זו — אין נוסח מוסכם ומקודש , ועל כן אין לו גם טקסט מקובע . דפוסי משנה רבים מהלכים היום בספריותינו מתקופות שונות ומבתי דפוס שונים — החל בדפוס הראשון משלהי המאה השש עשרה וכלה בדפוסים בני ימינו , והם שונים זה מזה במעט או בהרבה . וכן מצוי בידינו נוסח המשנה שבדפוסי הבבלי ושבדפוסי הירושלמי . ולצד כל אלה עומדים לרשות החוקרים כמה כתבי יד של המשנה , מהם שלמים ומהם חלקיים , מהם מנוקדים ומהם שאינם מנוקדים . מקצתם אף נבדק...
אל הספר