הפוטוריזם לא היה תנועה אמנרתית גרידא , אלא בישר הופעה חדשה של אמנות פוליטית מהפכנית במאה העשרים . לפיכר נצביע על הקשרים ההדוקים שנוצרו בין מרינטי למוסוליני , בין הפוטוריזם לפשיזם . ונברר במה וכיצד הטרימה התנועה האמנותית פוליטית הפוטוריסטית את התנועה הפשיסטית . התנועה הפוטוריסטית הכשירה את הלבבות ופילסה לה נתיבות בתעמולה , באלימות , באקטיביזם הפוליטי , בהאלהת מושג המלחמה ובקידומו המעשי , בתפיסת ' האדם החדש ' , בגישה האנטי פרלמנטרית , האנטי קלריקלית והאגטי סוציאליסטית , במחאה נגד העבה במרד נגר התבונה ובתרגום הפוליטי של המעבר מהאתיקה היהורית ברצרית לאסתטיקה של המודרניות . בפוטרריזמ התגלה מתאם חיובי בין האידיאולוגיה האמנרתית לביו האידיאולוגיה הפוליטית , וכדבריו של סופיציי , העיקרון האסתטי הקביל לעיקרון הפוליטי . * פעילותם הפוליטית השיטתית של הפוטוריסטים בראשית דרכם התמקדה כשני עניינים מרכזיים אשר העסיקו את התודעה הלאומית האיטלקית בראשית המאה ; בהפגנות תאירדנטיסטים נגר אוסטריה ובהפגנות האינטררונציונליסטים למען כניסת איטליה למלחמת העולם הראשונה . בי 9081 הלר מרינטי לטרייסט להניח זר בהלווית א...
אל הספר