כירון שהמהפכה הפרולטרית בוששה לברא על פי הסכמה המרקסיסטית פנה סורל ב 1895 לסינדיקליזם המהפכני . אלא שגם ' האסכולה החדשה ' כביטויו אכזבה את התוחלת המהפכנית וב 1910 נתן סורל גט כריתות לסינדיקליזם המהפכני הצרפתי והאיטלקי התברר לו שהפררלטרירן , הן בצרפת הן באיטליה , בבדר של מעמד או של סינדיקט , אינו שש אלי קרב ונוטה להשתלב במרינה הליברלית המודרנית באמצעות המפלגות והאיגודים המקצועיים ' ער מהרה התחוור לסורל שהסינריקט אינו ממלא את ייעורו בשחרור הפרולטריון ובהצלת הציביליזציה המערבית . כדי להבין אם יש מפתח לנטיותיו הפוליטיות המשתנות של סירל צריך להפריד בין האידיאה לנושא האידיאה : האידיאה עבורו היא בראש ובראשונה התחדשות תרבותית של אירופה , ונושא האידיאה הראשון היה הפרולטריון . סורל העדיף את האידיאה ( תורעה ) על פני נושא האידיאה ( המעמד ); אך צריך לזכור שהאידיאה של התחדשות הציביליזציה קדמה אצלו לנושא האידיאה , הפרולטריון : והא ראיה שקורם לגילוי המרקסיזם , פנה סורל לחפש את ההתחרשות באתוס של הציביליזציות הקדומות , ובאחרית ימיו חשב למצוא את ההתחרשות כסובייטים של המהפכה הבולשביקית . עוברות אלה מטיל...
אל הספר