מחקר זה דן בקשר שבץ תרבות לפוליטיקה , או במלים אחרות , בפנומנרלוגיה של תרבות פוליטית . הסוגיה העומדת לבירור היא כיצד התגלגלה ביקורת התרבות האירופית בסוף המאה הי '' ט , לעתים במישרין ולעתים בעקיפין , לביקורת פוליטית רדיקלית שהעמידה בסימן שאלה את הנחרת היסוד של המבנה הפוליטי האירופי ותרמה , בסופו של דבר , לערעורו ולעלייתם של כוחות טוטליטריים יתר על כן , . המחקר מצביע על הזיקה הפנימית בין הניהיליזם לבין הטוטליטריזם : בהתפתחות האידיאולוגית תרבותית ובהיסטוריה הפוליטית של אירופה בשליש הראשון של המאה העשרים , צמח טיפוס של תודעה - 'הסינדרום הניהיליסטי טרטליטרי ' . במקביל לתנועות הפוליטיות והאידיאולוגיות העיקריות בתחילת המאה , התקיים ענף אינטלקטואלי מיוחד במינו שהוגיו הצטיינו ככפל פנים של חתירה להרס ושל נהייה למכנה מוחלט . ייחודם של הרגי הזרם האינטלקטואלי הוזרש , אינבו כמעבר הר מגישה אחת לאחרת , אלא בדפוס עמדתם הניהיליסטי הפועל נו בזמן במבנים דינמיים בעלי יסוד טוטליטרי . פני יאנוס אלה של תאווה ניהיליסטית ותשוקה טוטליטרית היו . משאת נפשם של הוגים , מכקרי תרמת , תאורטיקנים פוליטיים , מהנדסים , אר...
אל הספר