אולי היא צרפתייה שלמדה מאמא שלה שאנסונים , אולי היא הולנדית וחולמת בלילה על מסעות אופניים לאורך חופי הים הצפוני ואולי היא פולנייה , שכבר לא יכולה לסבול את הבדיחות האלו על ה " אימא הפולנייה " . בציבוריות הישראלית , ולפעמים אפילו באשה לאשה , היא לא אף אחת מאלה – היא " אשכנזייה " , לפעמים אפילו " סטרייטית " שחיה עם " בן זוג" וילדים ויש לה " פריווילגיות " כי היא שייכת ל " קבוצה השלטת " ... כמה קשה לי מפעם לפעם , להיות מוקפת בנשים המחזיקות בשלל זהויות מבריקות ונוצצות ברדיקאליות שלהן : " לסבית פמיניסטית " , " מזרחית לסבית פמיניסטית " , " ערבייה " – שלל דימויים המציתים את הדמיון ויוצרים הזדמנות נהדרת לניפוץ מיתוסים ( " אני ערבייה , אני פמיניסטית , מעדיפה ג ' אז אמריקאי על פני אום כולתום ולא סובלת חומוס ... " ) , נשים המראות לכולנו כי ניתן ללכת הרבה מעבר לסטראוטיפים התרבותיים שנכפו עלינו . לכאורה , זוכות נשים " סטרייטיות " ( כלומר , כאלה שלא הצהירו קבל עם ועדה שהן " לסביות " ) ולהן שורשים במדינות המערב ( דהינו " אשכנזיות " ) לסוג של חופש – אף אחד לא דורש מהן ללבוש בגאון חליפה גברית מהודרת או ...
אל הספר