דליה זק " ש : מאז תכנון הכנס הפמיניסטי הארצי בשנת 1991 התקבלה החלטה לאמץ את מדיניות הייצוג הסימטרי לנשים שהחלה בייצוג של שלוש קבוצות . בתחילתו של הכנס אנחנו , הנשים הלסביות , שאלנו איפה הייצוג הלסבי ? וכך יצא שאצל הפמיניסטיות לשלושה שלישים יש ארבעה חלקים . המתמטיקה הפמיניסטית . אחד העקרונות שהיו בארגון הכנס ולאחר מכן בהמשך , היה שכל פאנל , נושא , סדנה – מיוצג על ידי נשים מכל השלישים והרבעים . מיד עלה הנושא – " אבל אין מומחיות " מזרחיות ופלסטיניות לכל נושא ונושא . התשובה הייתה – צריך לחפש , לעשות את המאמץ ולמצוא את האישה שמייצגת את השלישים והרבעים האלה . כך התחילה מדיניות הרבעים לפעול בצורה גלויה ומוצהרת . זה היה אתגר לכולנו . ההתלהבות הייתה גדולה ועשינו זאת בשמחה . אבל מיד התחילו לעלות גם קולות שונים . מה זה ארבע הקבוצות האלה ? מה עם זקנות , נכות ? עלתה טענה על ההתעקשות , הנוקשות וההקפדה של הייצוג השווה בכל נושא ותחום . אמרנו – אנחנו חושבות שאם לא נתעקש , לאט לאט המצב יחזור לקדמותו . עם השנים נשים חדשות הצטרפו ועלו שאלות נוספות . היו מתנגדות ותומכות ומהססות והיו אלה שטענו נגד הנוקשות ו...
אל הספר