מקרא וביום _הראיון מ ? ןךא - קדש וביום השביעי _מקרא קדש יהיה לכם , _כל מלאכה לא יעשה - בהם אזל אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יע _& ה לכם . ( שמוח י - ב _, טז ) מבוא למסכת ביצה ( יום טוב ) המקרא המובא לעיל שנאמר בפסח מצרים ' בא להתיר מלאכת אוכל נפש בחג' וממנו למדו חכמינו , שמלאכה הנעשית לשם אוכל נפש מותרת בכל החגים' בין בפסח דורות ' ובין בשאר המועדים שנאמר בהם : כל מלאכת עבודה לא תיגשו . לימוד זה נדרש בספרי פנחס ( פסקה קמ " ז ) לעניין המקרא ' כל מלאכת עבודה לא תעשו ' הכתוב בפסח דורות : מגיד שאסור בעשיית מלאכה . ומניין להתיר בו אוכל נפש ? נאמר כאן ימקרא קדש / ונאמר להלן ' מקרא קדש ' מה ' מקרא קדשי האמור להלן להתיר בו אוכל נפש , ' אף ' מקרא קדש ' האמור כאן להתיר בו אוכל נפש . ר " א אבן עזרא ורמב " ן 3 מפרשים , שלשון מלאכת עבודה , אין משמעה אלא עבודה שאינה לצורך אוכל נפש ' לפי שמלאכת אוכל נפש אינה עבודה אלא הנאה . ומה הן המלאכות הנחשבות לצורך אוכל נפש ? מה טעם נכללו קצת מלאכות בכלל צורך אוכל נפש והן מותרות ביום טוב _, וקצתן אסורות , אף על פי שעשייתן לצורך אכילה ? דרך משל : טחינת קמח וצידה ( צ...
אל הספר