מסכת ערלה

מקרא וכי _ תבאו אל _ הארץ ונטעתם כל - עץ מאכל וערלתם ערלתו _את כריו , _0 ל _# _^ זנים יהיה לכם ערלים לא יאכל . ( ייקרא מי י כג ) מבוא למסכת ערלה פירות ערלה , היינו הפירות שחנטו באילן בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו , אסורים באכילה ובהנאה , שכך דרשו תיבת ' ערלים ' לרבות איסור הנאה ( ספרא קדושים פרשה ג ' , ו , בבלי פסחים כ ' ב , ב ) . שלוש השנים שמונים לנטיעת האילן אינן נמנות מיום ליום כשאר מנייני השנים שבתורה , 1 אלא מינים אות ? למניין העולם . וכיוון שאחד בתשרי הוא ראש השנה לנטיעות ( ראש השנה א / א ) , אילן שניטע לפני תשרי , כשמגיע אחד בתשרי עלתה לו שנה . ודווקה אם נתקיים בקרקע , היינו לאחר שנקלט ונשתרש , לכל הפחות , שלושים יום לפני תשרי , אבל פחות משלושים יום אינם חשובים לו שנה ( עי ' בבלי ראש השנה ט ' , ב ואילך ) . הפירות של השנה הרביעית קרויים ' נטע רבעי ' ודינם נתפרש במסכת מעשר שני , עי ' ש במבוא . איסור ערלה שווה לאיסור כלאי הכרם לעניין הנאה , ששניהם אסורים בהנאה וטעונים שריפה ( עי ' תמורה ז / ה ) , ולעניין ביטול , שאם נפל איסור ערלה או איסור כלאי הכרם לתוך היתר , מין במינו , היינו שה...  אל הספר
מוסד ביאליק

הוצאת דביר תל-אביב