מ נ ח ם ק י ס ט ר לכאורה ספרות חז " ל לבדד תשכון : אין לנו חיבורים יהודיים מקבילים בני תקופתה , ולא סוגה ספרותית דומה לזו של חיבורי ההלכה והאגדה המרכיבים אותה . הקבצים הקדומים ביותר של ספרות חז " ל , כלומר קובצי ספרות התנאים , נערכו במאה השלישית לסה " נ . מסורות רבות מוכרות לנו ממקורות מאוחרים יותר בספרות חז " ל : התלמודים , מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלסיים ומדרשי האגדה המאוחרים יותר , לפחות עד תחילת ימי הביניים . יצוין כי רוב החכמים ששמותיהם נזכרים בספרות התלמודית חיו מסוף המאה הראשונה לסה "נ ועד למאה הרביעית החמישית . ואולם על אף התחושה שספרות חז " ל מבודדת הן באופייה הספרותי הן בזמנה , אפשר להצביע על קשרים רבים בין מסורות בספרות חז " ל למסורות הבאות בחיבורים מימי בית שני , בהם כאלו שלא יצאו מן החוגים שהיהדות התלמודית צמחה מהם . גם ההנחות הפרשניות וגם הפירושים עצמם קרובים לא פעם לאלו המוכרים לנו ממדרשי חז " ל . אמנם בדרך כלל הפרשנות וההנחות הפרשניות של ספרות בית שני אינן * הפרק הזה מבוסס על ספר שלי , שאני מקווה למסור לדפוס בקרוב , העוסק בעניין זה וכן בהיבטים נוספים . בספרי אני דן ב...
אל הספר