התירוץ איזו משתי המשניות עוסקת ב ' כאן שיש גוי ' , ובעיקר נחלקו בהגדרת תפקידו של הגוי שהימצאו או היעדרו גורמים לשינוי בדין . במזרח פירשו רבנו חננאל ורמב " ם שמשנת חגיגה , שבה הגבאין נאמנים לומר ' לא נגענו ' , היא זו שעוסקת בשיש גוי עמהן , משום שתפקידו של הגוי להקפיד על הגבאים שלא ישברו את כליו של בעל הבית , ועל כן – מאימת הגוי – לא נגעו בכלים . פירוש זה מתאים למשנת טהרות על פי ' סדר המשנה ' – וכך אמנם גרסו חכמי המזרח במשנה שבסוגיית הבבלי – ' אם יש גוי עמהן נאמנים לומר נכנסנו אבל לא נגענו ' , ומשנת הבבלי והירושלמי אחת היא . רש " י , לעומת זה , פירש שתפקידו של הגוי להקפיד על הגבאים שיחפשו יפה יפה , ועל כן נגעו בכל הכלים וכל הבית טמא . לפיכך דווקא משנת טהרות עוסקת בשיש גוי עמהן והבית טמא . אבל על פי פירוש זה אי אפשר לשנות בסוף המשנה ש ' נאמנים לומר ניכנסנו אבל לא נגענו ' , שהרי חיפשו ונגעו יפה יפה , ועל כן הגיהו בנוסחה , שינו ו ' תיקנו ' לנוסח : ' נאמנים לומר לא נכנסנו אבל אין נאמנים לומר לא נגענו ' , נוסח הנובע מפרשנות מאוחרת . ד . ד פ ו ס י ה מ ש ני ו ת המצאת הדפוס גרמה מהפך בתפוצת המשנ...
אל הספר