כשהתקרבה לסיומה שנת שירותו של מקלף כרמטכ " ל , נכונה לו אכזבה בנושא שהיה בוודאי קרוב ללבו : הסכסוך על קווי שביתת הנשק עם סוריה . באביב , 1949 כראש מטה פיקוד הצפון , עמד מקלף במרכז המגעים שהוליכו — בסופו של תהליך מייגע וממושך — להסכם שביתת הנשק עם הסורים . בהסכם זה נקבעו , כמסופר לעיל , אזורים מפורזים שהשתרעו במקומות שונים בין קווי הסורים לקווי צה " ל . בין השאר הוכרז כאזור מפורז השטח שכבשו הסורים ביוני 1948 בסביבות המושבה משמר הירדן , מערבה לגשר בנות יעקב , וממנו נסוגו בעקבות ההסכם . כמסופר לעיל , גם לאחר מכן לא שררה רגיעה בגבול עם סוריה ובאזורים המפורזים לאורך הירדן והכנרת , והניסיונות ליישוב המחלוקות בדבר הקווים והזכויות של הצדדים באזורים המפורזים לא עלו יפה . בראשית 1953 הוחלט להתחיל במימוש אחת מתכניות הפיתוח החשובות ביותר לעתידה של כלכלת ישראל : העברת מי הירדן לשם השקאת מפעלים חקלאיים בדרומה של הארץ . התכנית הייתה חלק מהחלום הציוני עוד בטרם הוקמה המדינה , והיא באה לידי ביטוי בספרו של המומחה העולמי לענייני מים וולטר קליי לאודרמילק , שהוזמן בידי הסוכנות היהודית להתוות את התכנית . תכנ...
אל הספר