מערך האשפוז

יותר מכול הכאיב לראשי החיל הכורח לפרק את מערכת האשפוז המפוארת , שהוקמה במהלך המלחמה . רבים מ 18 בתי החולים ובתי ההחלמה , שהיו בידי צה “ ל בסוף המלחמה , התרוקנו והלכו , בעוד שהמוני העולים החדשים שגדשו את הארץ שיוועו לטיפול רפואי ונזקקו לאשפוז . חלק מבתי החולים של צה “ ל הפכו אפוא למתקנים רפואיים אזרחיים מתקדמים ומצטיינים בזכות כוח האדם הרפואי שנשאר בהם ובשל הציוד ובמכשור שעמד לרשותם . ותיקי המערכת , ובראש וראשונה ד “ ר שיבא , ביקשו לשמר את הישגיהם וחיפשו דרכים לשמור בצה “ ל את המתקנים העיקריים . בדיון שנערך בנוכחות בן גוריון והרמטכ “ ל ב , 8 . 6 . 1949 זעק שיבא : ‘ האם עלינו למסור עם גמר פעולות הקרב , את מפעלי השירות הרפואי לבעלות ולניהול משרד הבריאות , או שנגמור לפתח אותם , הן מבחינת הציוד והבנייה והן מבחינת כוח האדם המתאים ?‘ והוסיף מעין תחינה אישית : ‘ אנחנו קבוצה של “ משוגעים לדבר “ הרוצים להשלים את המפעל שהתחלנו בו [ ... ] תנו לנו תקופת מעבר של חצי שנה [ ... ] על מנת להשלים את המלאכה ‘ . אולם היה זה קרב מאסף : בחודש מאי 1949 הוציא הרמטכ “ ל את ‘ סיכום הוועדה בדבר בתי חולים צבאיים...  אל הספר