מקובל לראות בשירותי הרפואה הצבאית חלק מהמערך הלוגיסטי , אף שבמשך התקופה הנסקרת היה חיל הרפואה כפוף לאגף כוח האדם ( אכ “ א ) במטכ “ ל . שירותי הרפואה בצה “ ל צמחו בתנאים מיוחדים : שטחה המוגבל של ישראל וקרבתם של קווי החזית אל מרכזי היישוב , בשטחים שהתחוללה בהם מלחמת העצמאות ובקווים שהייתה צפויה להתחיל בהם המלחמה הבאה , אפשרו לצה “ ל להישען במידה רבה על מערכי הבריאות והרפואה האזרחיים . מערכות אלה היו מפותחות למדי עוד מראשיתה של ההתיישבות הציונית , כפי שהראה ד “ ר ברוך הורביץ בספרו המקיף . בימי מלחמת העולם השנייה וב ‘ תקופת המרי ‘ נגד הבריטים כבר היו פזורים ברחבי הארץ בתי חולים , מרפאות , בתי הבראה , תחנות עזרה ראשונה ורשת ענפה למדי של אמבולנסים , ששירתו את צורכי ‘ ההגנה ‘ ויתר המחתרות . ד “ ר שיבר , שלימים עברת את שמו לשיבא , שירת כרופא גדודי בצבא הבריטי אך שורשיו היו נטועים ב ‘ הגנה ‘ ובמפעל החלוצי בארץ , העיד על תקופה זו : ‘ לנפגעים באימונים ובהתנגשויות עם הערבים והבריטים , סמכו חברי " ההגנה " על שירותי קופת חולים וסניפיה , על הדסה [ ... ] ועל סניפי “ מגן דוד אדום “‘ . תחנות עזרה ראשונה...
אל הספר